ויזל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 21.6.09 בעיר התחתית בחיפה.

2.לטענת התובע – נהג ברכבו בנתיב הנסיעה ובשל עומס תנועה רכבו היה בעצירה מוחלטת. רכב הנתבעים, נהוג בידי נתבע 2, נסע מאחוריו, לא שמר מרחק ופגע בחלק האחורי של רכבו. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי ובתמונות שצורפו לכתב התביעה.

3.לטענת הנתבעים – נהג נתבע 2 ברכבם. רכב אחר שנסע מאחוריו (להלן: "הרכב הנוסף") פגע ברכב הנתבעים והדפו לעבר רכב התובע. נהג הרכב הנוסף, ניצל את העובדה שנתבע 2 טרם התאושש מן האירוע והסתלק מן המקום. לא היה סיפק בידי נתבע 2 ליטול את פרטיו של הרכב הנוסף. סבורים הנתבעים כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של נהג הרכב הנוסף. טענות נוספות התייחסו לנזקים הנטענים, אומדנם ודרך חישובם.

4.בדיון שהתקיים בפני העידו התובע ונתבע 2.

התובע הסביר, כי רכבו נפגע בפינה הימנית אחורית, ע"י הפינה השמאלית קדמית של רכב הנתבעים. התובע העיד, כי לאחר הפגיעה יצא מרכבו וראה את נתבע 2. כן העיד, כי מאחורי רכב הנתבעים היה רכב נוסף אשר אף ממנו יצא נהג. נהג הרכב הנוסף, לדבריו, התבונן במתרחש ומשראה כי לא נגרם לרכבו כל נזק, נסע מן המקום. כן העיד התובע, כי שמע פגיעת מכה אחת בלבד. התובע סבור, כי נתבע 2 ניסה לבלום את רכבו אך בשל אי שמירת מרחק מבוקשו לא צלח.

נתבע 2 העיד, כי רכבו אף הוא היה בעצירה והרכב הנוסף פגע בו מאחור והדפו לפנים. נתבע 2 כלל לא שם לב ליציאת נהג הרכב הנוסף מרכבו, אך ביקש לפנות את נתיב הנסיעה. לכן הציע, כי הרכבים יסורו מן הנתיב והנהגים יחליפו פרטיהם.

במהלך העדות הוגשו חוו"ד שמאי ותמונות רכב הנתבעים.

נתבע 2 הבהיר, כי אינו יכול להסביר את מיקום הפגיעות ברכבים אך לא מן הנמנע כי מיקום הפגיעות תלוי בעיקול הכביש הקיים במקום.

יצוין, כי לא הובאו בפני תמונות זירת ההתרחשות. כתב התביעה מייחס את האירוע לרחוב חטיבת גולני ואילו כתב ההגנה מייחס את האירוע לרחוב העצמאות.

5.נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע, להוכיח את אחריותו של נתבע 2 לאירוע ואת נזקיו.

עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות שצורפו במהלך הדיון, שמעתי את שני הנהגים שהתייצבו לעדות והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי. שקלתי את כלל הטענות, ולסופו של יום, סבור אני, כי לא ניתן להטיל את האחריות לאירוע על כתפי נתבע 2.

התובע היה הגון דיו לאשר, כי לאחר האירוע, חזה ברכב הנוסף שעמד מאחורי רכב הנתבעים. מהרכב הנוסף אף יצא הנהג ובחן את נזקי רכבו שלו. בהמשך, נכנס נהג הרכב הנוסף לרכבו ונסע מן המקום. תיאור זה תומך בגרסת הנתבעים, לפיה היה זה הרכב הנוסף שהדף את רכבם לעבר רכב התובע.

נתבע 2 אף לא היה מודע לעובדה כי נהג הרכב הנוסף יצא את רכבו ולמד אודות יציאתו רק במהלך הדיון.

הוגשה לעיוני חוו"ד שמאי מלווה בתמונות נזקי רכב הנתבעים.